אודות securiTip

ניתוח סיכונים במערכות מתח נמוך ותכנון מיגון אתר – מערכת הגנה

בבואנו לתכנן מערכת הגנה עלינו לקחת בחשבון שתכנון יעיל של המערכת יגרום לשיפור הביצועים ויעילות תפקודה של מערכת ההגנה. יש חשיבות רבה להערכת סיכונים במערכות מתח נמוך ולתכנון מערכת המותאם לסיטואציה הקיימת. הכוללת סיכונים, תקציבים, מגבלות, טכנולוגיה ועוד. היקפו של נושא זה הוא רחב ובעל יכולת למלא ספרים שלמים. מאמר זה מתמקד בסוגיה אחת מתוכו והיא ניתוח סיכונים תוך נגיעה בנושאים של חיזוי, הסתברות ונוחות.

הערכת סיכונים בתכנון מיגון באמצעות מערכות מתח נמוך

אחת הבעיות במערכות מתח נמוך היא חוסר הערכת סיכונים של האתר המוגן, לשוק יש נטייה לעבוד בתבניות. העתקת סקרי סיכונים מלקוח אחד למשנהו, ללא חשיבה על מקרה נקודתי. דבר אשר משפיע על איכות יעילות מערכות המיגון.

הערכת סיכונים, במילים פשוטות, היא בעצם התהליך שבו ננסה לזהות, במדויק ככל האפשר, את הסיכונים וההשלכות שיש על האנשים, המבנה וההשפעות הסביבתיות, למזער את הסיכון לרמה מקובלת ולהתמודד עם גורמי הסיכון. תכנון יעיל והערכת סיכונים ישפרו את ביצועי המערכת באופן משמעותי.

חשוב לציין שתפיסת הסיכון היא סובייקטיבית – היא מה שנתפס בעיני המתבונן, אינה מוחלטת ומושפעת מאי-ודאות. מאחר והערכת סיכונים תלוייה תמיד בצדדים אנושיים, תפיסת הסיכון לעולם תיהיה כזו.

המטרה, בתכנון טוב, תיהיה להפחית את הסיכון לרמה סבירה שבה יהיה אפשר לייצר הרתעה לגורמי הסיכון, התרעה על הסיכון, הערכת מצב – כמה שיותר מדוייקת, ותגובה יעילה לגורמי הסיכון, עד כמה שניתן, באמצעות ניתוח הולם, וכל זה במינימום הפרעה לגורם המוגן.

מדיניות טובה של ניהול הסיכונים ויצירת ביטחון נוצרת מניתוח והבנה מדוייקים של הסיכונים הנתפסים והקיימים, וכן של משאבי ההגנה והתגובה. ככל ששלב הערכת הסיכונים יהיה יסודי יותר, כך תוכל להעריך יותר במדויק את דרך ההגנה שלך, היקפה, הפרוצדורות בהתמודדות עם הסיכון, והמדיניות לצמצומו.

כדי לבצע הערכת סיכונים טובה אנחנו חייבים לאסוף כמה שיותר מידע, ולשאול כמה שיותר שאלות, על המקום, המבנה, והאנשים. לאחר איסוף כמה שיותר מידע, יש צורך לכמתו, להעריכו ולחלקו לקטגוריות, ובכך לצמצם את המידע, ליצור דפוסי סיכונים, ולבסס את הבעיות והסיכונים הנובעים מהתהליך. מנקודה זו והלאה, נוכל להתחיל את תהליך ניתוח סיכונים.

ניתוח הסיכונים יתחיל עם הבנה מעמיקה של הגורמים שמשפיעים ומחזקים את הסיכויים להתממשות. ניתוח הסיכון יקח בחשבון את יכולת החיזוי המבוססת, ככל האפשר, על הסתברות. דבר נוסף שילקח בחשבון הוא הנוחות.

יכולת חיזוי תרחישי סיכון כגון פריצה לאתר

יכולת חיזוי תשתפר ככל שנבסס אותה על הסתברות. ההסתברות לוקחת בחשבון את הסבירות להתרחשות האירוע ומבססת אותה על ראיות מדידות הקשורות לסיכון עצמו. כמובן שהתבססות על נתונים היסטוריים, היא פחות סובייקטיבית, וההסתברות הנובעת מהם היא יותר מדוייקת מיכולת חיזוי אשר אינה מבוססת עליהם.

פריצות מהירות עם שהייה קצרה באתר, למשל, הוכיחו את עצמן לאורך השנים, עם אסטרטגיות וטקטיקות דומות שחוזרות על עצמן באחוזי הסתברות גבוהים. כלומר, כאשר הסיכון גבוה ומבוסס על תקריות שהתרחשו בעבר, קיימת הסתברות גדולה, כי כאשר הסיכון הוא בעל מבנה דומה, כמו באירועים קודמים, הסיכונים עשויים להופיע באותו אופן גם בעתיד.

הסתברות התממשות תרחישי הסיכון

התבססות על הסתברות לצורך חיזוי תהווה אינדיקטור מהתנהגויות עבר לעתיד. כך למשל נוכל לצפות את הכלים שישמשו את הפורצים, המקום ממנו תתבצע החדירה, מספר הפורצים באירוע, תפקידיו של כל אחד מהם, השעות בהן תתרחש הפריצה, מה יעדיפו הפורצים לקחת, ורמת הסיכון לאנשים השוהים במקום (למשל בפריצה למבנה מגורים).

אפשר ללמוד שההסתברות לסיכון היא גבוהה, ככל שיותר תנאים מתמלאים בעבור הפורצים. ככל שיש יותר תנאים מתאימים כך לפורצים יש יותר מוטיבציה לבצע את הפריצה.

למעשה, הסתברות וחיזוי עובדים טוב עבור צורכי מיגון ואבטחה, ככל שיש יותר מידע על מנת לבצע את ניתוח הנתונים הנדרש. לעומת זאת במצב שבו יש חוסר בעובדות אשר יכולות להוביל להקשה היסתברותית טובה, אז יש צורך לבסס את המידע על שיקול דעתם של האנשים, אשר מושפע מתכונות אנושיות.אם אין מספיק מידע כדי ליצור רצף היסטורי של אירועים, אז ההסתברות הופכת למשנית ויכולת החיזוי מקבלת את מקומה בהערכת הסיכונים.

נוחות קיום חיי שגרה ונוחות ביצוע פריצה

דבר נוסף שחייב להילקח בחשבון הוא היכולת של האנשים להתנהל בנוחות סבירה, סביב האמצעים שאנו בוחרים ליישם על מנת להפחית את הסיכונים. האמצעים שלנו לא אמורים לשבש את זרימת החיים הטיבעית, עד כמה שניתן.

למרות זאת, השילוב של ביטחון ונוחות לרוב יהיה פשרה בין השניים. ככל שמקום יותר מאובטח, כך הוא יהיה פחות נוח לחיי האנשים בו. וההיפך – ככל שמקום יותר נוח לאנשים השוהים בו, כך הוא יהיה פחות מוגן.

לא רק על האנשים אשר גרים או עובדים במקום משפיע הנוחות, אלא גם על הפורצים. ככל שמקום יותר קל ונוח לפריצה וחדירה, כך הוא יהיה עדיף על החודר. וההיפך, ככל שמיגון על מקום יותר מקשה על החודר, כך הוא יעדיף יותר לחפש מקום אשר הוא בעל אמצעי מיגון ואבטחה פחותים יותר. כל זה מבלי לקחת בחשבון את המוטיבציה שיש לפורץ למקום ספציפי, שהיא מחוץ להיקפו של מאמר זה. הסטטיסטיקה מראה שפורצים יעדיפו לפרוץ למקום עם סיכוי הצלחה גבוהים יותר בכל 8 מתוך 10 ניסיונות פריצה.

דברים נוספים שכדאי להתייחס אליהם

אחד מהדברים שמתעלמים מהם פעמים רבות בניתוח סיכונים הוא השפעה עתידית של אירועים. הסיכון הנתפס בדרך כלל משולב יד ביד בשיקולי החיסכון בהווה. פעמים רבות בתיכנון מיגון אני שומעת טענות על עלות הנזק הישיר ביחס לעלויות המיגון. מקבלי ההחלטות צריכים לקחת בחשבון את ההפסד המקסימלי שעלול להיגרם, עקב ההפרעה לתהליכי הפעילות. תהליכים אלו נובעים מהפסד ישיר, עלויות עקיפות, הפסד ריווחיות, אובדן ימי עבודה ועוד.

לעיתים מקבלי ההחלטות בוחרים לחסוך שקלים (באופן יחסי), ומוצאים עצמם מבזבזים עשרות מונים לאחר מעשה. מצד שני, חשוב להדגיש שמדובר בצימצום סיכונים ולעולם לא ניתן יהיה לבטלם לחלוטין. אבל השאיפה התמידית תיהיה לצמצם באופן משמעותי את גורמי הסיכון ואת הפגיעות.

תהליך ניתוח הסיכונים מורכב משלבים רבים, שיתחילו מהגדרת הבעיה ומטרת הניתוח, דרך זיהוי הסיכונים ועד ליישום האמצעים להפחתת הסיכונים.

דבר נוסף שאני ממליצה עליו הוא לצפות לבלתי צפוי. אל תחשבו לעולם ש”לי זה לא יקרה”, רק כיוון שמשהו לא קרה, לא אומר שהוא לא יכול לקרות. אל תהיו מונעי אירועים, ותגנו רק על מה שכבר קרה, צפו לגרוע מכול. תוך הבנה שלא ניתן למגן עצמינו לדעת ויש לעשות אופטמיזציה בין האיומים לפתרונות המיגון, העלויות שלהם והנוחות שמושפעת מזה.

סיכום

אחד מהדברים שמתעלמים מהם פעמים רבות בניתוח סיכונים הוא השפעה עתידית של אירועים. הסיכון הנתפס בדרך כלל משולב יד ביד בשיקולי החיסכון בהווה. פעמים רבות בתיכנון מיגון אני שומעת טענות על עלות הנזק הישיר ביחס לעלויות המיגון. מקבלי ההחלטות צריכים לקחת בחשבון את ההפסד המקסימלי שעלול להיגרם, עקב ההפרעה לתהליכי הפעילות. תהליכים אלו נובעים מהפסד ישיר, עלויות עקיפות, הפסד ריווחיות, אובדן ימי עבודה ועוד.

לעיתים מקבלי ההחלטות בוחרים לחסוך שקלים (באופן יחסי), ומוצאים עצמם מבזבזים עשרות מונים לאחר מעשה. מצד שני, חשוב להדגיש שמדובר בצימצום סיכונים ולעולם לא ניתן יהיה לבטלם לחלוטין. אבל השאיפה התמידית תיהיה לצמצם באופן משמעותי את גורמי הסיכון ואת הפגיעות.

תהליך ניתוח הסיכונים מורכב משלבים רבים, שיתחילו מהגדרת הבעיה ומטרת הניתוח, דרך זיהוי הסיכונים ועד ליישום האמצעים להפחתת הסיכונים.

דבר נוסף שאני ממליצה עליו הוא לצפות לבלתי צפוי. אל תחשבו לעולם ש”לי זה לא יקרה”, רק כיוון שמשהו לא קרה, לא אומר שהוא לא יכול לקרות. אל תהיו מונעי אירועים, ותגנו רק על מה שכבר קרה, צפו לגרוע מכול. תוך הבנה שלא ניתן למגן עצמינו לדעת ויש לעשות אופטמיזציה בין האיומים לפתרונות המיגון, העלויות שלהם והנוחות שמושפעת מזה.

המאמר נכתב על ידי:

שביט נחמן

שביט נחמן. שביט ייעוץ ותכנון מערכות מתח נמוך.

השתתף אלמוג וינגרטן – מ”מוקד עפרה”

טיפים ומאמרים נוספים לרשותך

מה דעתך על המידע?

תמחור מהיר